את החמץ שמשאירים בבית, וכמו-כן את כלי החמץ, מרכזים במקום סגור (ארון, מגירה וכדומה) ועליו מדביקים פתק: 'חמץ'. אסור לנו לגעת בו במשך הפסח.

בדרך כלל המכירה עצמה מתבצעת על-ידי חתימה על 'שטר הרשאה' שמועבר לידי רב, ובו אנחנו מייפים את כוחו למכור את החמץ שברשותנו לנכרי. בשטר זה עדיף לציין את המקום שבו החמץ מצוי. בתום הפסח מתבצעת פעולת קנייה בחזרה מהגוי, והחמץ חוזר לבעלותנו.

את השטר החתום יש להעביר לידי הרב עד ליל בדיקת חמץ.

מכירת חמץ מותנית בהסכמה בלב שלם לביצוע המכירה. המכירה היא פעולה משפטית תקפה על-פי ההלכה, ולא 'הערמה'.

ומכירה דרך האינטרנט, תבוצע ע"י שכותב את כל הפרטים כולל ת"ז ומאשר שהוא ממנה את הרב הראשי למכור את חמצו באישור דיגיטלי.

שטר זה מיועד לשימוש פרטי, חנויות, מפעלים ובתי-אוכל.